דילוג לתוכן הראשי

ח. על החומות - פרק ראשון - 1 / אני (נורי)


 

1 – מלחמות הרחובות

"האם גם חתול שקופץ ראש עדיין נופל על הרגליים"? שאלה שרון. אף אחד לא הקשיב לה חוץ מאיזה דולפין שקפץ מהים.

שרון רצה על החומה לאזור הקודם. היא הביטה על המשא ומתן שהיתקיים בין הכוהן העליון של שדרות נחמה ליבוביץ' לבין השליט הנעלה של מדרחוב מאיר גרוסמן.  נראה שהפעם הם רבו על מי שולט על הפנס בכתום של הרמזור שבצומת שליד.

"אני חוזר ואומר, לשדרות נחמה ליבוביץ' יש זכות ראשונים על הרמזור הכתום. המודיעין שלי אומר שהצבע הכתום היה נפוץ בשילטי רחוב בנחמה ליבוביץ'". אמר הכוהן העליון של שדרות נחמה ליבוביץ'.

השליט הנעלה של מדרחוב מאיר גרוסמן השיב בכעס "הרמזור הכתום הזה הוא נכס ירוק סגול, של מדרחוב מאיר גרוסמן. הזכוכית עובדה במפעל שיותר קרוב אל מדרחוב מאיר גרוסמן משדרות נחמה ליבוביץ'".

"אבל, המפעל שבו יוצרה הזכוכית" אמר הכוהן העליון "יוצר ברובו במקום שקרוב מאוד לרחוב יהושוע ליבוביץ', שהיה קרוב משפחה של נחמה ליבוביץ'".

השליט הנעלה סימן לכנופייה בעלת הלפידים שלו. "צבא הגנה למדרחוב מאיר גרוסמן ישרוף לך את הביניין הפוסט-מודרניסטי עם לא תמסור לנו את הרמזור הכתום, האדום והיורוק"!

"אבל", אמר הכוהן העליון "מה הקשר בין השאר הרמזור לרחוב מאיר גרוסמן"?

צבא ההגנה למדרחוב מאיר גרוסמן התחילו לטבוח בתושבי שדרות נחמה ליבוביץ'.

"לא", אמרה שרון "חתול שקופץ ראש לא נופל הרגליים".

הביניין הכי מעויר בשדרות נחמה ליבוביץ', מה שהשליט הנעלה כינה "הביניין הפוסט מודרניסטי", התחיל להישרף מהר. חתול קפץ מאחד מהחלונות כדי ליברוח מהאש והיתרסק לחזרה לביניין ונפל על חזו.

עיתונים מכיכר הארבעה התחילו לראיין אנשים גוססים משדרות נחמה ליבוביץ', לשאול שאלות מביחות את השלטון  של מדרחוב מאיר גרוסמן או סתם צילמו את הזוועות הכי זוועתיות בסביבה.

שרון תנסה לראות בעני רוחה את מהדורת החדשות המאיר-גרוסמנית הבאה, שבה יכנו את העיתונאים מכיכר הארבעה אנטישמיים, ויכחישו את כל העיניין.

שרון ירדה במדרגות לפנים החומה.

"שרון"! אמרה וורד. "לא הסכמת עם דנה שאת צריכה לצפות קצת על מה שמתחת לחומה"?

"וורד"! אמרה שרון. "אל"ף – אני צפיתי כבר ועכשיו אני רוצה לספר לך על זה ובי"ת – אני אוהבת להיתחקם לכן".

"וורד, את עדינה מידי. שרון, את לא מבינה רמזים?! את לא קולטת שלא רוצים אותך"?! אמרה דנה.

שרון ממש היתעצבנה. "מה לא ברור בזה שאני להיתחקם לכן"?

קול פעייה הגיעה מהדירה של שרון.

"אויש, סליחה"! אמרה שרון "אני חייבת ללכת. הכלב שלי מחכה לאוכל".

×

פרות זה דבר נרקיסיסטי.

שרון, אחרי שהאכילה פרה נרקיסיסטית, חמור פראנויד וסוס דיקאוני קליני, התחילה לחפש בעיני רוחה מהדורת חדשות ממדרחוב מאיר גרוסמן".

שרון קלטה בעיני רוחה קישקושים ותענות על כל מה שלא מתאים לערוץ הוא אנטישמיות. התמזל מזלה של שרון וזה היה ערוץ 14, שהיה הכי מצחיק ומטופש.

הקליטה היתיישרה.

אחרי שסיימה לצפות בעיני רוחה בערוץ 14, היא התפקעה מצחוק. "ההה... אנטישמיות! ההה... השליט הנעלה חף מפשע! הההה... זה הדבר הכי מצחיק בעולם"!

תגובות