יש משהו שאני כבר כמה ימים חושב עליו: מה יעשו עם המדרכות? בערים שאפשר להגדיר אותם - למרות שזה יהיה די גזעני ומטומטם אבל אני לא מצליח לחשוב על ניסוח יותר נאור - כחלק מ"העולם הראשון", עוברים יותר ויותר לתחבורה ממונעת (מכוניות, אוטבוסים, קלנועיות וכו') ויש פחות ופחות אנשים שהולכים במדרכות ומתישהו בטוח נגיע למצב שהמידרכות יהיו מיותרות והדרך היעילה לבנות רחוב היא בצורת מידרכוב. המדרכות הקיימות יהיו נטל על העירייה: צריך לשלם לעובדים שינקו אותה, יתחזקו אותה, יצבעו אותה מחדש מידי פעם ועוד ועוד ועוד. נכון שרוב העובדים מקבלים שכר מינימום אבל עדיין, בישביל משהו שרוב האנשים ישתמשו בו רק לכמה דקות בהולכם לחנייה או לתחנת האוטובוס, התיחזוק של זה יהיה מאוד יקר. אז הדבר ההגיוני לעשות הוא להיפתר מהמידרכות. הבעייה היא שכיום הרחובות הגדולים והמרכזיים הם אלה עם המדרכות והמדרחובים הם רחובות קטנים, שוליים וזניחים ככה שרוב העיר היא עם מדרכה וזה לא הגיוני להגיד שהעיר סגורה לרגל שיפוצים. כשדיברתי על זה עם אמא, דרור היתפרץ ואמר "למה שלא יסגרו כל פעם חלק אחר בעיר"? דרור, זה טיפשי משתי ס...
הבלוג הראשי של נורי סנדלר־יוגב